כָּךְ אֲנִי נִפְרֶדֶת מֵעַצְמִי. לְלא מִזְוָדָה, תְּעוּדַת זִהוּי, כַּרְטִיס טִיסָה אוֹ הַפְלָגָה. אֲנִי מַרְחִיקָה מֵעַצְמִי הַמְּנוֹפֶפֶת בְּיָדָהּ הַהוֹלֶכֶת וּקְטֵנָה לְשָׁלוֹם וְלא לְהִתְרָאוֹת. בְּעוֹד רֶגַע קָט אַפְנֶה מַבָּט שֶׁלּא לִהְיוֹת כְּאֵשֶׁת לוֹט בַּדֶּרֶךְ לִהְיוֹת מֶלַח בָּאָרֶץ הַלּא נוֹדַעַת לְאַחַר שֶׁנְּהָרָתִי שָׁנִים רַבּוֹת לְלא זְרִיקַת זֵרוּז אוֹ עִידוּד אַף לא מֵהַיְּחִידִי שֶׁיְּקַבְּלֵנִי וִיחַבְּקֵנִי לֵאמור – בָּרוּךְ שֶׁקִּיַּמְתְּ … המשך לקרוא תפילת הדרך